פסק-דין בתיק עת"א 50987-02-13

עניינה של עתירה זו במקום כליאתו של העותר. העותר מרצה מאסר בגין עבירת סמים, לאחר שהורשע על פי הודאתו בת"פ 3309/12 של בית משפט השלום בחיפה. בית המשפט גזר עליו 26 חודשי מאסר מיום מעצרו וכן עונשים נלווים, כשבסעיף 11 לגזר הדין המליץ לרשויות שב"ס לבחון בחיוב את בקשתו של העותר (הנאשם בתיק הפלילי) לעבור הליך של גמילה.

העותר טוען, כי בקשותיו לעבור לכלא חרמון ולעבור הליך של גמילה מסמים, נדחו ללא כל סיבה. העותר מציין כי ידוע לו שהוא סווג כאסיר בעל סיכון בריחה גבוה, אלא שלטענתו הדבר נעשה לאחר שבתא בו שהה בבית מעצר קישון, נמצא מפתח לאזיקים, כאשר הוא מוסלק. לטענתו אין כל ראיה הקושרת אותו לאותו מפתח, ובתא היו עוד 10 אנשים, ולכן לא היה מקום לסווגו כאסיר בעל סיכון בריחה גבוה לאחר שהתנהגותו בכלא תקינה. עוד הוא טוען כי מטעם זה גם לא התאפשר לו להיקלט בכלא חרמון או להליך של גמילה מסמים.

להשלמת התמונה מעלה העותר טענה נוספת, הקשורה למצב בריאותו של אביו, המתקשה להגיע ולבקרו בבית כלא אילון, שם הוא שוהה כעת (יוער לעניין זה כי העתירה הוגשה בעת שהעותר היה בבית מעצר קישון, ומכאן מקור הסמכות לדיון בעתירה בפני).

בטרם אתייחס לטענות בדבר סיווגו של העותר, רצוי להזכיר את הכלל הקבוע בהלכה הפסוקה, ולפיו נקבע, " כי לאסיר אין זכות קנויה בנוגע למקום כליאתו. כן נקבע כי ההחלטה על מקום כליאתו של אסיר היא החלטה מינהלית המצויה בליבת סמכותו של המשיב, וכי למעט מקרים יוצאי דופן בית משפט זה לא יתערב בשיקול דעתו של המשיב בעניינים מסוג זה (ראו: רע"ב 907/07 חביש סלמאן נ' מדינת ישראל (16.4.07), פסקה 7; רע"ב 1004/12 פרנסואה אבוטבול נ' מדינת ישראל (19.2.2012), פסקה 10 וההפניות שם)" (רע"ב 1463/13 ויקטור משייב נ' שירות בתי הסוהר ואח', החלטה מיום 22.2.13). החלטה בדבר מקום כליאתו של אסיר מסורה לסמכויות שב"ס. מדובר בהחלטה מנהלית של הרשות המופקדת על שלומם של אסירים. רק במקרים חריגים, כאשר החלטה מסוג זה מתקבלת מטעמים פסולים או בלתי סבירים בצורה קיצונית, יתערב בית המשפט בהחלטה.

מעיון בתגובת שב"ס עולה, כי העברתו של העותר לכלא אילון נבעה ממספר טעמים. הטעם האחד הוא סיווגו כאסיר סג"ב, ולעניין זה יש בטענות העותר טעם, וכפי שיובהר, סבור אני כי עניינו צריך להיבחן שוב. סיווגו של העותר כאסיר בעל סיכון בריחה גבוה אכן קשור, כפי שהוא טען, לאותו מפתח אזיקים אשר נמצא בתא בו הוא שהה בעת היותו בבית מעצר קישון. עם זאת יודגש, כי לא מעצם הימצאות המפתח בתא סווג העותר (או אסירים אחרים) כאסיר המוגדר כבעל סיכון לבריחה. סיווגו ככזה היה מטעמים אחרים אשר פורטו במידע חסוי שהוצג לעיוני, ולא אפרטו כאן. עם זאת, ודווקא מתוך עיון במידע הסודי, עולה כי לכאורה מאותו מידע לא עלו כוונות בריחה של העותר אלא שהמידע מצביע על עניין אחר, אשר לכשעצמו טעון טיפול על ידי גורמי הביטחון של שב"ס. לכן, ובנסיבות אלו, לא ברור בהכרח האם הסיווג כאסיר סג"ב הוא המענה המתאים למידעים, ונראה כי עניין זה טעון בחינה. אשר על כן, וככל שהדבר נוגע לסיווג העותר כאסיר בעל סיכון בריחה גבוה, אני מורה כי הגם שלא חלף זמן רב מאותו אירוע, יוחזר הנושא לבחינה אצל שב"ס, אשר ישקול את נושא סיווגו, בין היתר, על בסיס התנהגותו בכלא וכל מידע אחר שהצטבר בעניינו.

ואולם, עוד עולה מהמידע ומהנתונים שהוצגו בפני, כי שיבוצו של העותר בכלא אילון נבע גם ממערכת סכסוכים שיש לעותר ברוב בתי הכלא בצפון. בנסיבות אלו, לא ניתן היה לשבץ את העותר בשורה של בתי כלא ולמען ביטחונו האישי, הועבר העותר לכלא אילון. מדובר בהחלטה מנהלית, שעניינה שמירה על חייו של העותר, בהתאם לסמכותו ולחובתו של שב"ס, ולא מצאתי כל עילה להתערב בהחלטה זו, וזאת גם אם הייתי מניח בשלב זה, כי אין בסיס לסיווגו של העותר כאסיר בעל סיכון בריחה גבוה.

אשר על כן ובנסיבות אלו, לא מצאתי כל מקום להתערב בהחלטות שב"ס, לפיהן ישובץ העותר בשלב זה בכלא אילון.

בכל הנוגע לטיפול גמילה מסמים - בעניין זה הובהר כי מאחר ומדובר באסיר אשר זה עתה הועבר לכלא חדש, לא הושלם הליך הבדיקות של אפשרויות שילובו בתוכניות טיפול כאלה ואחרות. עם זאת, שב"ס מודע לאמור בגזר הדין, והכוונה היא לבחון אפשרות שילובו של העותר בתוכנית גמילה. כפי שהבהירה ב"כ שב"ס, מיד עם קליטתו של העותר בכלא החדש תיבדק עבורו האפשרות לשלבו בתוכניות של שיקום וחינוך, ותינתן החלטה בעניין. לעת הזו, לא ניתן היה לבחון את הנושא, ובנסיבות אלו העתירה לעניין שילובו בתוכנית גמילה מסמים מוקדמת.

אוסיף עוד, כי לא נעלמה מעיני העובדה שכלא חרמון לא צוין בין אותם בתי כלא אשר יש בהם גורמים המאיימים על שלומו של העותר. בהתאם, ובשים לב להנחייתי לבחון שוב את הצידוק בסיווגו של העותר כאסיר בעל סיכון בריחה גבוה, אני מורה כי ככל שיוחלט לשנות את סיווגו, וככל שיובהר כי לא נשקפת סכנה משיבוצו בכלא חרמון, כי אז ישקול שב"ס בעתיד גם את אפשרות העברתו של העותר לבית כלא זה. ואולם כאמור, לעניין זה אינני מביע עמדה, והנושא מסור לשיקול דעתו של שב"ס, הכל בהתאם לסמכויותיו ובשים לב למכלול הנתונים המיוחדים לעניינו של העותר, לרבות מכלול האיומים כנגדו.

בסיכומו של דבר, בכפוף להנחיה לבדוק את סיווגו של העותר כאסיר סג"ב בתוך פרק זמן סביר, ובשים לב להתנהגותו, ובכפוף להנחיה לשקול שוב את עניינו לאחר שיושלם הליך הבדיקה, העתירה נדחית.

המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים ולעותר באמצעות מחלקת האסיר בשב"ס .

ניתן היום,  כ"ח ניסן תשע"ג, 08 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.